פשרות הן חלק מזוגיות...לא?

כשלמדתי ייעוץ זוגי לימדו אותנו את מה שכל המטפלים והיועצים הזוגיים לומדים - כדי לעזור לבני זוג בעלי דעות שונות ורצונות שונים צריך ללמד אותם לנהל משא ומתן ולהגיע לעמק השווה ובמילים אחרות כל אחד מתפשר על מה שהוא רוצה כדי להיפגש באמצע למשהו חדש ששני הצדדים לא רוצים אך מהווה פשרה ששני בני הזוג יכולים לחיות איתה בשלום.

אני זוכרת שחשתי אי נוחות ומהר מאד חקרתי את המרצה ושאלתי שאלות. הוא הדגים לי למשל מצבים בהם בין בני זוג קיימת מחלוקת על כמות הפעמים שמקיימים יחסי מין. אחד מהם מעוניין במין כל יום והשני מעוניין במין פעם בשבועיים, הם ניהלו משא ומתן והסכימו על פעמיים בשבוע והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה.

כשהזוג הראשון הגיע שלי הגיע לקליניקה עשיתי איתם את אותו התהליך, בני הזוג ניהלו משא ומתן, הגיעו להסכמה וחתמו על חוזה אישי ביניהם בהם כל אחד מהם יתפשר על מה שהוא רוצה כדי להתקרב לרצונות של הצד השני.

לאחר כמה שבועות שאלתי אותם אם הם מאושרים. לאחר שיחה מעמיקה ומקיפה בנושא הבנתי שאף אחד מהם לא באמת מאושר. מה שבעצם יועצים ומטפלים זוגיים משיגים בשיטה הזאת הם מעין יחסי סטטוס קוו, כל אחד מהצדדים ממלא את חלקו ויש שקט מריבים אך מתחת לפני השטח מתפתח תסכול. יש בי אמונה בוערת כי נועדנו לחיות חיים מלאי תשוקה, נועדנו לחוות את כל מה שיש לחיים להציע לנו במלואם, עלינו לקבל, להרגיש ולחוות בדיוק את מה שאנו רוצים ומבקשים לעצמנו ואין שום סיבה שבעולם שנתפשר בשום דבר ועל אחת כמה וכמה בזוגיות שלנו שהיא מקור האנרגיה החיה לכל דבר שאנו עושים והשיטה הזאת ממש לא מתיישבת עם האמונה שלי.

אנשים רבים מסתכלים עלי ספק בתמיהה ספק בחוסר אמונה ואני מבינה אותם, גדלנו על התפיסה שבחיים צריך להתפשר, שבזוגיות צריך להתפשר מדובר בשני אנשים המגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, רצונות שונים, צורת מחשבה שונה, אי אפשר שכל הזמן יהיה חיבור. כמובן שלא! זוגות שמסכימים על הכל ויש ביניהם הרמוניה מושלמת פשוט לא קיימים!

אך אפשר לשנות את צורת ההסתכלות שלנו על הדברים, אפשר לצאת מהמקום שלי ומה אני רוצה ולהסתכל על הצד השני, הרצונות והצרכים שלו. הסוד הגדול של האהבה הוא שהאחד רואה, מקבל ואוהב את השני ורוצה שיהיה מאושר. אם שני הצדדים רואים ורוצים בזה שני דברים קורים: האחד - כמות המריבות פוחתת משמעותית

השני - התפשרות הופכת לבחירה - במקום לומר לעצמי שאני הולכת לארוחת שישי עם ההורים של בן זוגי כי ככה צריך ובתמורה גם הוא מגיע לארוחות המשפחתיות שלי, אני בוחרת ללכת, כי זה מה שאני רוצה לעשות, אני רוצה שבן זוגי יהיה מאושר, חשוב לי שיהיה לו ולנו קשר טוב עם ההורים שלו. מה שחשוב לו, מה שגורם לו אושר עושה גם אותי מאושרת! ברגע שאני בוחרת, זו החלטה לגמרי שלי, אף אחד לא מכריח אותי. השליטה היא בידיים שלי ואני בוחרת לעשות רק מה שנעים ונוח לי לעשות.

האמת היא שמספיק שרק אחד מבני הזוג יתרגל זאת, מדובר בשינוי קטנטן על האופן שבו מסתכלים על הדברים בשביל ליצור שינוי עצום בזוגיות.

אני מזמינה אתכם לנסות ולתרגל זאת כבר עכשיו!

לפגישה אישית איתי ללמוד לשנות גישות, תפיסות וצורות הסתכלות כדי לעבוד על הזוגיות שאתם מרגישים שמגיעה לכם פנו אלי - שרון לב צוקרמן