מבוגרים מאושרים או מבוגרים ואומללים?

יש לי תרגיל שאני אוהבת לעשות עם זוגות בקליניקה

שבו אני שואלת אותם על זוג ששניהם מכירים שיש להם זוגיות מאושרת שהם היו רוצים כמוה

וזוג עם זוגיות פחות טובה בעיניהם שהם לא היו רוצים להיות כמוהם.

הרבה פעמים זוגות מעריכים זוגות שנשואים 30-40-50 שנה

ואולם, כשחוקרים מעט לעומק מגלים שהם לא כל כך מאושרים.

רק בגלל שמישהו עושה אותו הדבר 30 שנה לא אומר שהוא טוב בזה

לפעמים זה רק אומר שהם פשוט טובים בלסבול את האומללות. או שפשוט כבר לא אכפת להם

או שהם מפחדים לדבר ולבקש את מה שהם צריכים.

האם שמתם לב שהזוגיות שלכם היא תמיד גרסא דומה לאותו הדבר?

אותו ויכוח לגבי האופן שבו אתם מתנהלים עם הכסף שלכם,

אותו ויכוח לגבי מי זה שתמיד יוזם סקס,

אותו ויכוח לגבי עם איזו משפחה חוגגים את החגים.

בעיני זו אהבה בינונית

לחוות מחדש שוב את אותן מריבות, אכזבות, תסכולים, מאבקים, אתגרים

שוב ושוב ושוב ושוב במשך עשורים.

אם אתם מעוניינים בזוגיות המופלאה שבאמת מגיעה לכם

אתם חייבים לצאת מהתקיעות.

צריך לצמוח, להתפתח, לגדול, ללמוד, להשקיע בדברים שחשובים לנו.

ואי אפשר לעשות זאת רק פעם אחת.

צריך לעשות זאת כל הזמן.

חשבו על החיים שלכם: האם אתם מרגישים תקועים באזור מסויים בחייכם?

אם אתם כן תקועים. חשבו: מה אתם צריכים ללמוד כדי לצאת מהתקיעות?

במה אתם צריכים להשתפר?

אילו שיחות עליכם לקיים שאולי נמנעתם מהן עד עכשיו?

מה צריך להשתנות בכם כדי להשיג תוצאה שונה?

אם אתם צריכים עזרה להבין איך להשתחרר מהמעגל שאתם תקועים בו.

שלחו לי הודעה ונדבר.